סאונה יבשה 

ארץ לידתה של הסאונה היא כנראה פינלנד, לפני למעלה מאלף שנים. בתחילה מדובר היה במקום רחצה, לאחר מכן מקום ללדת בו ומקום מרפא. כיום מעריכים כי בפינלנד יש כשני מיליוני סאונות, מתוכם 1.2 מליון בבתים פרטיים (אין כמעט בית פרטי ללא סאונה מפוארת), היתר בבתי נופש, מלונות, מכונים ובריכות, וזאת בקרב אוכלוסייה המונה חמישה מיליוני בני אדם. הסאונה לא נשארה נחלתם של הפינים בלבד, היא עברה, ובגדול, לעולם המערבי ותרבות זאת משגשגת ביותר בכל רחבי הגלובוס.

מהי הסאונה ומה היא עושה למנגנוני הגוף השונים? העיקרון של הסאונה, לסוגיה השונים, הוא העלאת חום הגוף. ישנן סאונות יבשות וסאונות לחות (סאונת אדים). החשיפה לטמפרטורות גבוהות מעלה את חום הגוף ומפעילה אגב כך את המנגנונים האחראים לוויסותו.

שני מנגנונים עיקריים אחראיים על ויסות חום הגוף. המוכר יותר הוא כמובן הפרשת זיעה. מיליוני בלוטות הזיעה (בגופו של אדם בין שתיים לארבע מיליון בלוטות כאלה) נכנסות לפעולה מקסימלית, מפרישות זיעה בקצב אדיר אשר מתאדה (בסאונה יבשה האידוי קל יותר ומשום כך הטמפרטורה גבוהה יותר מאשר בסאונה רווית אדים) וצריכת החום של האידוי מצננת את הגוף. ב-15 דקות של סאונה (הזמן המומלץ) מפריש האדם כליטר זיעה (ההזעה היומית הממוצעת היא בין 0.5 ל-1.5 ליטרים).

המנגנון השני החשוב הוא מערכת כלי הדם הקטנים של העור. עליית חום הגוף מביאה להרחבתם, ובכך לשחרור חום לסביבה. באופן נורמלי מהווה זרימת הדם בכלי הדם של העור בין חמישה לעשרה אחוזים מנפח הדם "הנזרק" מהלב. בחום של סאונה, זרימת הדם בכלי הדם של העור יכולה להגיע עד כדי פי עשרה מהמצב הנורמלי, ולתפוס נתח של למעלה מ-50 אחוזים מתפוקת הלב.

הרחבת כלי הדם ואיבוד כמות גדולה של נוזלים בזיעה בבת אחת, גורמים לירידה בלחץ הדם, וכתוצאה מכך גם לירידה באספקת הדם לאיברים חיוניים בגוף. מצב זה מביא להכנסת הגוף ל"מצב כוננות", על ידי הפרשת הורמונים ומתווכים מהמוח. הפרשת הורמונים זו מביאה להעלאה של תפוקת הלב, על ידי העלאת קצב פעימות הלב וקצב הנשימה. בין ההורמונים המופרשים יש כאלה האחראים להרגשה הטובה המלווה את הסאונה, בעיקר את "ההרגשה שאחרי", ואף מביאה להתמכרות של ממש לדבר. 

המלצות לשימוש בסאונה:

1. סאונה יבשה: בין 1-4 כניסות של 5-10 דקות כל אחת. בין כניסה לכניסה יש לנוח בין 3-5 דקות. ניתן לבצע מקלחת פושרת או מקלחת ניגודיות (45 שניות מקלחת חמה ו-15 שניות מקלחת קרה במשך כ-3 דקות). בשתי הכניסות הראשונות ניתן לשפשף את עור הגוף בספוג גס. יש הנוטים להמשיך מעבר ל-4 הכניסות המומלצות עד לקבלת זיעה ללא טעם מלוח.

2. סאונה רטובה: בין 1-4 כניסות של 5-10 דקות כל אחת. בין כניסה לכניסה יש לנוח בין 3-5 דקות. ניתן לבצע מקלחת פושרת או מקלחת ניגודיות (45 שניות מקלחת חמה ו-15 שניות מקלחת קרה במשך כ-3 דקות). ניתן להוסיף את שמן האקליפטוס או המנטה בכל כניסה.

הוראות בטיחות ואמצעי זהירות

התייחסות רפואית: הסאונה אינה מומלצת לסובלים מבעיות לב *
יש להתייעץ עם הרופא המטפל

1. יש לשתות הרבה מים
2. אין לשהות לבד בסאונה
3. יש לצאת מיד מהסאונה באחד מהמקרים הבאים:
א. סחרחורת
ב. בחילה / הקאה
ג. הידרדרות במצב ההכרה
ד. כוויות
ה. קוצר נשימה
ו. כל הרגשה גופנית רפואית שאינה רגילה
4. מומלץ לכסות את הראש בכובע לח בסאונה היבשה
5. מומלץ לשבת על מגבת בסאונה היבשה
6. יש להיכנס לסאונה עם כפכפים
7. מומלץ לספורטאים שלא להשתמש בסאונה כחמישה ימים לפני תחרויות כדוגמת תחרות או הדמיה תחרותית.

תזיעו ותהנו!

* האם סאונה טובה ללב?

חולי לב מוזהרים מפני ההיזקקות לסאונה, בשל עומס החום העלול ליצור מעמסת יתר על שריר הלב,
להגביר את קצב הלב על מנת להגביר תפוקתו ואלי להחמיר על ידי כך את מצבו הבריאותי של חולה הלב.

מאמר של חוקרים מיפן, המופיע בגליון החודש של הירחון האמריקאי של הקולג לקרדיולוגיה, הופך קערה על פיה.

יש לציין שמאמר ברוח דומה, שמקורו גם כן מיפן, הופיע עם מסר דומה בשנת 2001.

מגמת העבודה היתה לבחון השפעת סאונה יבשה, בטמפרטורה של 60 מעלות צלזיוס, על חולים עם אי ספיקת לב.

יש לציין שהחוקרים שמים דגש על טמפרטורת הסאונה.

לפי גישתם סאונה הנמצאת בהרבה מרכזי ספורט, ובטמפרטורה של 80 עד מאה מעלות צלזיוס,
בהחלט אינה ראויה לחולי לב.

בעבודה המוצגת נבחנה השפעת שהיה בסאונה יבשה למשך 15 דקות, מדי יום משך 2 שבועות,
המלווה בשהיה נוספת של 45 דקות תחת שמיכה ומנוחה בחדר בטמפרטורה של 24 מעלות, על הרחבת עורק הזרוע.

הבדיקה נעשתה ב 20 חולי לב עם אי ספיקה שחלקם עברו "טיפול" בסאונה וחלקם טיפול בתכשירים מרחיבי כלי דם.

יעילות הטיפול נבדקה ע"י הערכת שינויי קוטר כלי הדם כפי שנמצא בבדיקות על קוליות ובדיקת חלבוני דם
העולים במצבי אי ספיקה ויורדים עם שפור תפקוד הלב.

בחולים ששהו בסאונה נמצאה הרחבת כלי דם שלא נצפתה בחולים שטופלו בניטרוגליצרין וכן ירידה מקבילה
בחלבונים היחודיים שנזכרו.

החוקרים סיכמו עבודתם בכך שטיפול חוזר בסאונה, משפר את תפקוד דפנות כלי הדם ועי"כ משפר תפקוד הלב
והתסמינים הקליניים.

האם בעקבות עבודה זו, כל חולה לב צריך להסתער על הסאונה?

התשובה בהחלט שלילית. כדאי להמתין לעבודות נוספות שתאששנה ממצאים אילו.

בכל מצב יש להתייעץ עם הרופא המטפל